מס ירושה

אחד הנושאים שעולים פעמים רבות לאחר פטירתו של אדם הוא שאלת המס על ירושתו. האם יש לשלם מס על כספים או נכסים שמועברים ליורשים? מהם התנאים ל־פטור ממס ירושה? והאם ירושה שמגיעה מחו"ל חייבת במס בישראל? במאמר זה נבחן את התמונה המלאה בכל הקשור למס ירושה, נבין מה קובע החוק הישראלי, מתי נדרשת חבות מס, אילו מקרים יוצאי דופן קיימים ואיך ניתן להיערך מראש כדי למזער חשיפה למיסוי מיותר.

מהו מס ירושה?

מס ירושה הוא מס שמוטל על עיזבון של אדם לאחר מותו או על יורשיו, בהתאם לשיטת המיסוי הנהוגה בכל מדינה. ישנן מדינות בהן מוטל מס על העיזבון עצמו (Estate Tax), ויש מדינות בהן מוטל מס על היורשים באופן אישי (Inheritance Tax).
בישראל, נכון להיום, אין מס ירושה על ירושות רגילות. בשנת 1981 בוטל המס באופן רשמי, כך שבדרך כלל, יורשים אינם נדרשים לשלם מס על כספים או נכסים שהוריש להם אדם שנפטר.

מס ירושה על כסף – האם קיים?

רבים שואלים האם יש לשלם מס ירושה על כסף המתקבל מחשבונות בנק, קרנות פנסיה או השקעות של אדם שנפטר והם יורשיו. כאמור, על עצם קבלת הכסף, אין חובת מס. עם זאת, חשוב לשים לב לכמה דברים חשובים:

מס על ירושת נכסים בחו"ל – מה חשוב לדעת?

במקרים שבהם יורש ישראלי מקבל ירושת נכסים בחו"ל, כך לדוגמא: דירה בצרפת, חשבון בנק בארה"ב או מניות באנגליה, יש לבדוק את החוק במדינת המקור.
מס על ירושת נכסים בחו"ל עשוי לחול על פי דיני המדינה שבה נמצא הנכס, ולא על פי הדין הישראלי.
בארצות הברית למשל קיימת חבות במס עיזבון במדרגות גבוהות.
בבריטניה יש מס ירושה (Inheritance Tax) שעשוי להגיע ל-40% על סכומים מסוימים
יורש ישראלי שיקבל נכס ממדינה שגובה מס ירושה, חייב לבדוק את העניין שכן, ייתכן שיידרש לשלם את המס שם, גם אם בישראל אין חבות מס. חשוב לבדוק מראש האם יש אמנת מס בין ישראל לאותה מדינה, מה שיעניק לעיתים פטור ממס ירושה כפול או זיכוי מסוים.

מס ירושה בהסכם בין יורשים

כאשר יש מספר יורשים לצוואה או לעיזבון, הם רשאים לערוך ביניהם הסכם בין יורשים המסדיר את אופן חלוקת הנכסים. הסכם כזה יכול לכלול הסכמה לפצל דירות, לוותר על חלקים או להעביר נכסים בין היורשים.
כאשר ההסכם כרוך בהעברת בעלות על נכסים (כגון מקרקעין), ייתכן שתהיה לכך השלכה מיסיות. לדוגמה:

אם ההסכם לא נערך במסגרת חלוקת העיזבון אלא מאוחר יותר, העברת נכס בין יורשים עלולה להיחשב למכירה ולחייב במס שבח או במס רכישה.
אם ההסכם אינו עומד בתנאים של החוק, הוא לא יזכה ליחס של מס ירושה בהסכם בין יורשים אלא ייחשב להסכם רגיל בין צדדים.
ולכן חשוב לערוך הסכם יורשים בליווי עורך דין מומחה בדיני ירושה וגם בדיני מיסוי מקרקעין כמו עו"ד לישי שמש.

מס על יורשים- האם יש מיסוי אישי?

בישראל, כאמור, אין מס על יורשים בגין עצם קבלת הירושה. אך ישנם מקרים שבהם פעולה שהיורש מבצע בנכסים שקיבל עלולה לגרור מס, כך לדוגמא אם יורש מוכר נכס מקרקעין שקיבל בירושה הוא יחויב במס שבח (כמובן, תוך אפשרות להטבות מס על פי חוק).
גם כאשר מדובר על משיכת כספים מחשבון השקעות של הנפטר, לאחר הפטירה, ייתכן כי היורש יהיה חייב במס רווחי הון על הרווחים שנצברו לאחר תאריך הפטירה.
במקרה של ירושה עסק פעיל, תיתכן חבות במס הכנסה בהפעלת העסק.
במילים אחרות, הירושה עצמה פטורה ממס, אך כל פעולה בהמשך עלולה לגרור חבות מס, ולכן מומלץ להיערך נכון מראש.

פטור ממס ירושה – מתי הוא תקף?

בישראל, פטור ממס ירושה ניתן באופן אוטומטי מכוח החוק, מכיוון שהחוק עצמו אינו מטיל מס על ירושות. עם זאת, כאשר מדובר בירושה מחו"ל או בפעולות על נכסים שירשו אותם, הפטור אינו גורף ויש לבחון כל מקרה לגופו.
במקרים מסוימים, גם בישראל ייתכנו הקלות או פטורים נוספים, למשל:

• פטור ממס שבח בירושה בין קרובי משפחה מדרגה ראשונה.
• פטור ממס על דירת מגורים יחידה שנתקבלה בירושה.
• פטור ממס רווחי הון על ני"ע מסוימים לפי תנאים שונים ועוד.

למרות התפיסה הרווחת, בישראל אין מס ירושה באופן רשמי, אך ישנם מקרים בהם כן תידרשו לשלם מיסים עקיפים על ירושות, במיוחד אם מדובר בנכסים שהועברו בירושה מחוץ לישראל או בהסכמים מורכבים בין יורשים. בכדי להימנע מהפתעות, מומלץ לבדוק מראש מה מקור הירושה ומה טיבה, להתייעץ עם עורך דין או יועץ מס בעל ניסיון במיסוי ירושות ולערוך את ההסכמים המשפטיים בצורה תקינה בכדי למנוע מיסוי עתידי לא צפוי.